#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עא. 1 לר&quot;ע שאוסר ערל בתרומה מדכתיב &quot;איש איש&quot; מה יסבור באונן ומנין?<p dir=""rtl"">מה דורש מההקש של תושב ושכיר ומה רבנן יפרשו ב&quot;איש איש&quot;?</p>"	"אונן אוכל בתרומה דכתיב &quot;וכל זר&quot; זרות אמרתי ולא אנינות, ועדיף לרבות ערל ולמעט אונן שערלות חמורה יותר, לרבא אף אם אינו חמור 'איש איש' הינו דבר שיש באיש ולא באשה וזה ערלות ולא אנינות.<p dir=""rtl"">היקש תושב ושכיר לר&quot;ע - לאתויי גר שמל ולא טבל שסובר שאינו גר, וקטן שנולד מהול שסובר צריך להטיף ממנו דם ברית, אידך זה ר&quot;א לטעמיה שסובר שגר אף שלא טבל גר הוא, וקטן שנולד מהול אין צריך להטיף ממנו דם ברית. </p><p dir=""rtl"">איש איש לר&quot;א - דברה תורה כלשון בני אדם.</p>"	יבמות עא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עא. 2 'בעי רב חמא בר עוקבא קטן ערל מהו לסוכו בשמן של תרומה' מה צדדי הספק ומה נפשט?	"הסתפק האם ערלות שלא בזמנה מעכבא או לא.<p dir=""rtl"">ר' זירא רצה להוכיח מהברייתא גבי מילת בניו שמעכבת מלעשות הפסח, וא&quot;ל רבא ודאי שלענין פסח אינה מעכבת דכתיב &quot;המול לו כל זכר ואז יקרב לעושתו&quot; והוא אינו בר מהילא.</p>"	יבמות עא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עא. 3 מילת זכריו בשעת אכילת הפסח ועבדיו בשעת עשיתו האם מעכבת ומנין? <p dir=""rtl"">וכיצד יתכן שבניו בשעת זביחה לא מעכבים ובשעת אכילה מעכבים (6)?</p>"	"אף שבתורה כתיב זכריו בעשיה ועבדיו באכילה ילפינן &quot;אז&quot; &quot;אז&quot; לג&quot;ש ליתן את של זה בזה.<p dir=""rtl"">ר' זירא הבין שנולדו בין הזביחה לאכילה וש&quot;מ ערלות שלא בזמנה מעכבת, רבא דחה שודאי אינה מעכבת.</p><p dir=""rtl"">אלא שחולצתו חמה וא&quot;א למולו בבוקר שבחולצתו חמה נותנים לו מעת לעת.</p><p dir=""rtl"">רב פפא אמר כגון דכאיב ליה עיניה ואיפתח בין זביחה לאכילה.</p><p dir=""rtl"">רבא כגון שהיו אביו ואמו חבושים בבית האסורים.</p><p dir=""rtl"">רב כהנא בריה דרב נחמיה כגון טומטום שנקרע ונמצא זכר.</p><p dir=""rtl"">רב שרביא אמר כגון שהוציא ראשו חוץ לפרוזדור [ואף שאם יצא נסתם הפתוח ואינו חי, שזנה אותו אישתא דאימיה ואב&quot;א כיון דמעוי חי].</p>"	יבמות עא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עא: 1 האם ערל מקבל הזה ומנין?	ערל מקבל הזאה כמו שהזו על בנ&quot;י כשנכנסו לארץ בעשירי לחודש הראשון ועשו פסחיהם בטהרה אף שלא מלו בו ביום מפני טורח הדרך.	יבמות עא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עא: 2 מתי התחיבו בפריעת המילה, והאם היא מעכבת ומנין?<p dir=""rtl"">בנ&quot;י האם מלו במדבר ומדוע [ומה למדנו מזה]?</p>"	"אמר רבה בר יצחק אמר רב שלא נתנה פריעה לאברהם אבינו ולכן הוצרך יהושע לשוב ולמולם דכתיב עֲשֵׂ֥ה לְךָ֖ חַֽרְב֣וֹת צֻרִ֑ים וְשׁ֪וּב מֹ֥ל אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל שֵׁנִֽית: וְשׁ֪וּב הינו שכבר מלו אלא שצריכים פריעה, שֵׁנִֽית להקיש פריעה למילה שמעכבת וכן שנינו אלו הם ציצים המעכבים את המילה בשר החופה את רוב גובהה של עטרה.<p dir=""rtl"">במדבר לא מלו כדכתיב כִּֽי־מֻלִ֣ים הָי֔וּ כָּל־הָעָ֖ם הַיֹּֽצְאִ֑ים וְכָל־ הָ֠עָם הַיִּלֹּדִ֨ים בַּמִּדְבָּ֥ר בַּדֶּ֪רֶךְ בְּצֵאתָ֥ם מִמִּצְרַ֖יִם לֹא־מָֽלוּ (ע' בתוס' שבפדר&quot;א וכן בר&quot;נ גאון איתא שמלו אלא שלא פרעו) וטעם הדבר אב&quot;א משום חולשת הדרך, אב&quot;א שלא נשבה רוח צפונית או משום דנזופים או כדי שלא יתפזרו ענני כבוד [מכל מקום בחצות לילה נשבה וקמ&quot;ל דעת רצון מילתא היא]. </p><p dir=""rtl"">[הלכך ביום שאין רוח צפונית אין למול ולהקיז דם ועכשיו דדשו ביה רבים שומר פתאים ה'.]</p>"	יבמות עא:		
